התמודדות עם חרם חברתי
חרם חברתי הוא מצב שבו אדם או קבוצת אנשים מנודים מבחינה חברתית על ידי קבוצת השווים שלהם, בין אם זה בכיתה, במקום העבודה, בקהילה או אפילו ברשתות החברתיות. החרם יכול להיות גלוי ומוצהר או סמוי ועדין יותר, והוא עשוי לכלול התעלמות, הדרה מפעילויות חברתיות, הפצת שמועות והשפלה פומבית.
מהם ההבדלים בין חרם חברתי בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים?
תופעת החרם החברתי אינה ייחודית לשום גיל, אך היא מקבלת ביטויים שונים בהתאם לשלב ההתפתחותי של האדם. החרם יכול להתבטא בדרכים רבות, החל מבידוד חברתי פשוט ועד לרכילות, ביוש, הפצת מידע שקרי או חלקי, והדרת אדם ממעגל חברתי. הביטויים הללו יכולים להופיע בכל גיל, אך האופן שבו הם משפיעים על האדם משתנה.
אחד ההבדלים המרכזיים הוא בפגיעות. בעוד שחרם קבוצתי מופיע בכל גיל, ילדים ובני נוער פגיעים יותר בשל חוסר ניסיון חיים ומיומנויות בין-אישיות מוגבלות. ילדים חווים חרם כהתעלמות שגורמת להם להרגיש “לא קיימים”, וזוהי תחושה קשה המעוררת חרדת כיליון.
אצל ילדים, החרם מתבטא לעיתים באכזריות קבוצתית ושמחה לאיד כבר מגיל צעיר, במיוחד כאשר הם מצדיקים זאת מוסרית. מחקרים אף מראים שילדים יעדיפו לצפות בהתעללות בבובה מאשר לקבל פרס אישי, מה שמדגים את הנטייה הטבעית להתאגדות קבוצתית גם במחיר הפגיעה באחר.
לעומת זאת, חרם אצל מבוגרים הוא לרוב מתוחכם יותר ופחות גלוי, אך אצל ילדים ובני נוער הקבוצה המדירה היא מרכז עולמם החברתי, מה שהופך את הפגיעה לקשה יותר. ילדים חווים חרם עם חרדה, בושה ואשמה, ועלול לספק אישיותי עמוק אם לא מטופל כראוי.
חשוב לציין שילדים עם ADHD וקשיי ויסות רגשי פגיעים יותר לדחייה חברתית, ותגובותיהם עזות יותר. תגובתיות רגשית גבוהה זו מקשה עליהם להתמודד עם החרם ועלולה להוביל לקשיים נוספים.
מעניין לציין שגם ילדים ובני נוער המשייכים לקבוצה הפוגעת עלולים לחוות רגשות חרטה ואשמה. כמו בספר “בעל זבוב”, ילדים אלה לא תמיד מודעים לגבולות המוסריים ולחמלה הנדרשת כלפי האחר.
מהם הסיבות והגורמים לחרם קבוצתי או כיתתי?
חרם קבוצתי אינו מתרחש סתם כך. מעבר לרמה האישית, הוא מושתת על מנגנון לא-מודע של “שעיר לעזאזל”, כאשר תכנים רגשיים קשים מועברים כלפי אובייקט חריג בקבוצה. הפסיכולוגיה והסוציולוגיה שאלו מושג זה מטקס תנ”כי, בו השעיר מושלך לתהום כבקשת מחילה על חטאי העם.
חרם בית ספרי, למשל, נובע מקושי תקשורתי בתוך הכיתה. הוא משמש כדרך לנקז תוקפנות באמצעות הכפשה והשמצה של ילד אחד, ובכך תורם ללכידות הקבוצה. במקום לדון בסוגיות מורכבות כמו תחרותיות או כעס כלפי סמכות, יותר קל ליצור “אנחנו” ו”הם”.
חשוב להבחין בין שני סוגי “שעיר לעזאזל” – אקספרסיבי, שמטרתו לשחרר מתח רגשי, ואינסטרומנטלי, שהוא מחושב ומתוחכם יותר ונועד לטשטש פגמים או להדוף האשמה. כך או כך, מדובר בתהליך מורכב עם השלכות רגשיות עמוקות.
בתהליך החרם הקבוצתי יש מחיר כבד לכל המעורבים, לא רק לקורבן ולמשפחתו, אלא גם לקבוצה עצמה. מעבר לבית ספר אחר, ובמקרים קיצוניים מעבר יישוב של המשפחה כולה, הם רק חלק מההשלכות האפשריות.
אם בעיית התקשורת הקבוצתית לא נפתרת, החרם עלול להפוך לסימפטום נודד ולפגוע בקורבנות נוספים. הוא הופך לרוח רפאים בחיי הקבוצה, כאשר בכל פעם נבחר אובייקט חדש שנסקל על ידי הרוב.
התמודדות יעילה דורשת פירוק הבעיה, מתן מילים לקושי ותקשורת מחודשת בקבוצה. רק כך ניתן לפרק את מנגנון החרם ולמנוע ממנו להשתלט על חיי הילדים.
הבנת הגורמים לחרם קבוצתי היא הצעד הראשון במניעתו ובטיפול בו. על ידי התמקדות בתקשורת, אמפתיה וקבלה, ניתן ליצור סביבה חברתית בריאה יותר עבור כולם.
מה תפקיד ההורים בהתמודדות ילדיהם עם חרם חברתי?
הורים לילד שעובר חרם כיתתי מוצאים עצמם במצוקה קשה. הם חווים את כאב ילדם כאילו היה שלהם, ולעיתים אף יותר מכך. אין דבר כואב יותר מלראות את ילדך סובל ולעמוד חסר אונים מול הפגיעות.
חשוב שהורים ישמרו על קור רוח ויקבלו שלא יוכלו לפתור את כל הבעיה לבד. זהו צעד ראשון בהתמודדות יעילה עם המצב. הם צריכים לעזור לילד לתת מילים לרגשות ולמחשבות ולתקף אותם. פונקציה זו מסייעת לילד ללמוד לתקף את רגשותיו בעצמו, מיומנות חשובה מאין כמוה.
מומלץ להקריא סיפורים העוסקים בהתמודדות עם קונפליקטים ודחייה חברתית, ולשוחח עליהם עם הילד. דיון זה יכול לסייע לילד להבין את המצב ולמצוא דרכי התמודדות. חשוב למלא את החלל החברתי של הילד על ידי פעילויות חברתיות אלטרנטיביות מחוץ למסגרת הכיתה. פעילות זו יכולה לסייע לילד ליצור קשרים חדשים ולהרגיש מוערך.
הורים צריכים להביע הבנה והזדהות, אך להימנע מרחמים או שיפוטיות. חשוב לשדר לילד שאין הצדקה להתעללות החברתית שהוא חווה. יש להיזהר מתגובות אימפולסיביות ולשקול התייעצות לפני פעולה, כדי לא להחמיר את המצב. לעיתים, פעולה מתוך עלבון ומצוקה אישיים עלולה להזיק יותר מאשר להועיל.
קשר בטוח בין הורים לילד מספק בסיס להתמודדות עם המשבר. היו תמיד זמינים עבור ילדכם, גם אם הוא מעביר את התחושה שלא אכפת לו מדעתכם.
חשוב מאוד גם לשדר לילד מסר של תמיכה, אמונה ביכולתו להתמודד וביטחון שהמשבר יחלוף. מסר זה צריך להיות אותנטי ולנבוע מתוך אהבה ואמונה ביכולותיו של הילד.
ישנם אופנים פשוטים להתמודדות עם חרם כיתתי! השאירו פרטים ואשמח לשתף אתכם:
נידוי חברתי וחרם חברתי בבית הספר - הסיפור של ר׳
התמורות שחלו בר׳ השפיעו מאוד על אביו, שגידל אותו לבד במסירות מעוררת התפעלות, ועל כל ההתנהלות בבית. ר׳ חדל לפגוש ילדים מהכיתה והסכים לעשות דברים רק באופן מסוים מאוד, אילץ את אביו להשתתף בטקסים שערך, וסירב לאכול מזונות שלא היו ארוזים לפני כן. הוא התקשה לבקר אצל קרובים משום שלא ידע מתי ניקו את ביתם, והפסיק לשחק בחוץ, שנראה לו מלוכלך וטמא. ר׳ ללא ספק פיתח בעל כורחו סוג מסוים של הפרעה טורדנית כפייתית – כלומר OCD ילדים – והיה עלי לחקור מעט פנימה על מנת לאתר את הסיבות שגררו את התפרצות התופעות הללו מלכתחילה. חשוב להבין כי לכל חרם חברתי אצל ילדים יש סיפור אחר המשפיע ומייצר מצוקה נפשית ואישית. למצוקה מסוג זה בקרב ילדים ישנן תמיד סיבות אשר קדמו להן, וידעתי שהגיע הזמן להפשיל שרוולים ולשחרר את ר׳ האומלל מהאובססיות שהשתלטו עליו פתאום.
איך להיפטר ממחשבות טורדניות - לשחרר את ילדכם מהשפעות חרם כיתתי
ר׳ לא הסכים לבוא לקליניקה שלי, מכיוון שלא יכל להיות בטוח שניקיתי אותה לשביעות רצונו, ולכן את הפגישה הראשונה בינינו ערכנו דרך הסקייפ, עד שנוכח לדעת שהכול כשורה ושבוע לאחר מכן כבר הופיע על סף דלתי, מצויד בכפפות לטקס שיגנו עליו מהזוהמה שהוא רואה בכל מקום. ר׳ המתוק הסביר לי שהסביבה מלאה בחיידקים ושאם הוא ייגע בהם, יידבק במחלות נוראיות. הבנתי מיד שהפרעת הניקיון הינה רק סימפטום למצוקתו של ר׳ העדין, ונעזרתי בשיטת NLP כדי להיכנס לחוויית חייו ולהבין שבשבועות החולפים סבל מנידוי חברתי וחרם כיתתי שהיה מאוד קשה עבורו ושעורר אצלו הפרעה כפייתית – אשר צומחת פעמים רבות בעקבות חוויה קשה. חבריו לכיתה כינו אותו ׳מלוכלך׳ ו׳מסריח׳, ועל כן ניסה ר׳ להימנע בכל מחיר מהתארים שנקשרו לו.
בתום שתי פגישות שערכנו, הסכים ר׳ להסיר את הכפפות מידיו- שהיו השלכות לחרם בכיתה ובבית הספר, ולשבת על הספה הגדולה שבקליניקה, במקום לעמוד בפינה כפי שעשה לפני כן. תוך שימוש ב NLP, הסתייע לי לתכנת מחדש את החוויה שלו בעולם, ולמוטט את החרדה שחש מלכלוך, ותחתיה לעגון משאבים חיוביים כמו ההנאה הטמונה במשחק בחוץ על האדמה, או הפינוקים המנחמים של סבתא, אליה נמנע מלבוא, שכן טען שביתה מלא חיידקים. ההתמודדות עם חרם על ילדים אינה קלה כך שלאחר מכן עבדנו על הדימוי העצמי של ר׳, ובאמצעות משפטי העצמה אישית, הצלחנו לבנות אצלו מרכז פנימי חזק, שהיה חסין ליחס החברתי ולחרם בכיתה באותה העת, והוציא החוצה את אופיו המיוחד, שהיה מוסתר זמן רב כל כך. לאחר כמה שבועות, במהלכם ראו הילדים בכיתתו של ר׳ שהוא אדיש לחרם החברתי, הם התמלאו כלפיו הערכה וכבוד, חדלו מההקנטות והיחס המעליב, והניחו לו לנפשו.
חשוב מאוד שנלמד איך לחזק ביטחון עצמי לילד, כדי למנוע ממנו קשיים בעתיד.
השאירו פרטים ובכמה פגישות קצרות אוכל לעזור גם לבנותיכם ובניכם:
״קשה לתאר במילים את השינוי שהילדה שלי עברה בזכותך.
זה מדהים ומרגש והכל בזכותך 🙂 תודה לך מעומק הלב ❤״
גאה להצטרף לרשימת המומלצים של ערוץ 13!
